הפרעות קשב וריכוז ADD/ADHD

אבחון מוטעה וטיפול שגוי / דר" מוניקה בוארגר, כירופרקטורית

ADD ו-ADHD – אבחונים כל כך נפוצים מאוד בעולמינו כיום, שהם הפכו חלק מאוצר המילים של כל המורים. אבל האם זו "לקות נפשית" נפוצה כל כך כפי שגורמים לנו לחשוב או להאמין, או שזו אבחנה שגויה? לפני שמתקבלת האבחנה של ADD ו/או ADHD חייבים לשלול מצבים אחרים שיש להם סימפטומים דומים מאוד.

הערכה פסיכולוגית

לרוע המזל, יותר מדי פעמים ההורים מאוימים על ידי בתי ספר/מורים ושולחים את ילדיהם להערכה פסיכולוגית על ידי יועץ, רופא ילדים או פסיכיאטר. הילד יכול להיות יותר אנרגטי, רדום, או פחות קשוב בהשוואה לחברי כיתתו ה"נורמאליים"; לכן הילד מסומן בפזיזות עם תווית של חשד ל-ADD (הפרעות קשב וריכוז) או ADHD (הפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט – היפראקטיביות). אבחנה כזו מעורבת ויוצרת דעות מוקדמות.

גורמים להורים להאמין שהערכה כזו הכרחית על מנת שילדיהם יקבלו את החינוך המתאים, ופעמים רבות אף גורמים להם להרגיש אשמים, אם הם מסרבים לשלוח את ילדיהם להערכה כזו. חשוב לדעת שאם ילד מאובחן כסובל מ- ADD (הפרעות קשב וריכוז) או ADHD (הפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט – היפראקטיביות), הם נחשבים כלקויי למידה ובית הספר מקבל בהתאם תקציב נוסף ממשרד החינוך והממשלה שמיועד לשמש לתוכניות לימוד ייחודיות. אולם, בית הספר אינו נבדק איך הוא משתמש בתקציב הנוסף. יותר מזה, האבחון יכול להיות חלק מהתיק הקבוע של הילד בבית הספר כ"לקות נפשית" – אבחנה שעלולה ללוות את הילד בשארית חייו.

טיפול תרופתי

אם הילד מאובחן כסובל מ- ADD (הפרעות קשב וריכוז) או ADHD (הפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט – היפראקטיביות), סביר שיומלץ לו שימוש בתרופה פסיכו-טרופית. חשוב שההורים ילמדו בעצמם לגבי תופעות הלוואי של התרופות האלו והצורך בהן. מטיל-פנידייט – הידוע יותר כריטלין, גרם למוות של 186 ילדים בין השנים 1990 ל-2000 כפי שדיווח משמר הרפואה Med Watch של המועצה לפיקוח על מזון ותרופות (FDA – Food and Drug Administration) בארצות הברית; זוהי תוכנית דיווח יזום, שמתעדת לא יותר מ-10-20% מהמקרים שקורים באמת. אחד מהסיכונים של התרופה הזו, הוא שהיא גורמת להיצרות של הורידים והעורקים; וכך גורמת ללב לעבוד קשה יותר, להעלות את לחץ הדם, ופוגעת בסדירות פעימות הלב, כמו גם להפרעות לבביות אחרות. ישנם גם מחקרים שמצאו קשר בין שימוש בריטלין ותרופות ממריצות (פסיכו-טרופיות) אחרות, שהופכות את המוח לרגיש וחשוף יותר לסמים ממכרים כמו קוקאין ומכפילים את הסיכון של שימוש בקוקאין. ריטלין וממריצים אחרים קשורים גם לעליה בניסיונות התאבדות ודיכאון.

מצבים שמחקים סימפטומים של ADD ו-ADHD

לפני שמתקבלת האבחנה של ADD ו/או ADHD חייבים לשלול מצבים אחרים שיש להם סימפטומים דומים מאוד לאלו של ADD ו-ADHD. ילדים שסובלים מאלרגיות ואסטמה, יכולים לסבול מהפרעות נשימה שיכולות לגרום לקשיים בריכוז. מאכלים (בעיקר מוצרי חלב), עובש, קימחון, וריחות כימיים שונים – כמו ריח זפת או ריח בושם – הם גורמים נפוצים שאינם נלקחים בחשבון לרוב. ריבוי שמרים בגוף, כתוצאה משימושים רבים בתרופות אנטיביוטיות, יכול גם לגרום לבעיה. התפרצויות פתאומיות (ללא סיבה) של ילדים, יכולות להיות תוצאה של אלרגיה, והן קורות פעמים רבות עם אודם של תנוחי האוזניים, תנועות ייתר של הרגליים, עיגולים כהים תחת העיניים ו"מבט שד". הפרעות ההתנהגות כוללות: הרבצה, נשיכות,בעיטות, יריקות ואגרופים.

פחמימות מורכבות יכולות לעזור למניעת ירידות ברמות הסוכר בדם על ידי אספקת סוכר לגוף בהפרשי זמן סדירים, מאפשרים לילדים להתרכז טוב יותר. סוכרת וירידה בסוכר בדם (היפו-גליסמיה) יכולים להסיח את דעתם של ילדים ולפגוע בריכוז שלהם. ילדים שסובלים מירידה ברמות הסוכר בדם (היפו-גליסמיה) יכולים לסבול מעיפות/תשישות חוזרת, עצבנות, מתח, היפראקטיביות ותוקפנות. פחמימות מורכבות שמצויות בירקות ודגנים מלאים עוזרים להימנע מירידות ברמות הסוכר בדם (היפו-גליסמיה) על ידי אספקת סוכר בהפרשי זמן קבועים לגוף ומאפשרים לילדים להתרכז טוב יותר. ילדים הסובלים מנפילות ברמות הסוכר בדם (היפו-גליסמיה) חווים פעמים רבות "תשישות" בין 10:30 ל-11:30 ובין 15:00 ל-16:00, ומבקשים הרבה פעמים לאכול בזמנים האלו. מרבית מאכלי ה-סיריאל ומשקאות הפירות שנרכשים בחנויות המזון, מכילים הרבה סוכר, וכדאי להימנע מאכילה שלהם. גם מאכלים ארוזים ומוכנים או חטיפים, צריכים להיבחר בקפידה לאחר בדיקה של תכולת הסוכר שלהם. ילדים הסובלים מהתקפים (seizure), דלקות אוזן תיכונה, בעיות ראייה ובעיות שמיעה יכולים גם לסבול מקשיי ריכוז או מתוסכלים בלימוד.

פעמים רבות לאחר אירוע רגשי או גופני, ילדים נראים חסרי תשומת לב, מבולבלים או חסרי שקט (היפר-אקטיביים). זו יכולה להיות התנהגות מאופיינת התרחשות שאולי צריכה טיפול מסוים. אם האירוע היה בעל אופי גופני בטבעו – כמו תאונת דרכים או התעללות גופנית, הילד צריך לעבור גם הערכה כירופרקטית לאיתור תת תזוזות חולייתיות אפשריות כתוצאה או כגורם משפיע להתנהגות שלהם, כמו שכל יילד צריך להיבדק לגבי כל המצבים האחרים שהוזכרו לעיל.

Pathways – עמוד 3

שימוש מוקדם בתרופות ADHD משנה את המוח

שימוש של ילדים צעירים (לפני גיל הנעורים) בריטלין יכול לגרום לדיכאון בהמשך החיים. יש לריטלין ולקוקאין השפעות שונות על אנשים, אך השפעתם על המוח, מאוד דומה. כשניתנו לעכברושים צעירים – שתי התרופות גרמו לשינויי התנהגות ארוכי טווח.

אחד השינויים נראה חיובי – שימוש מוקדם בריטלין, גורם לעכברושים צעירים להיות פחות מושפעים מאפקט התמורה של קוקאין. אבל זה אינו חיובי לחלוטין, משמעו של דבר שיכול להיות שהשפעת התרופה היא שהיא מקצרת את מעגל התמורה במוח. זה יכול לפגוע ביכולת לחוות הנאה – "סימן מאפיין של דיכאון" מציינים דר' קרלזון וקולגות שלו.

כל שאר השינויים נראים רעים. שימוש מוקדם בריטלין יכול לגרום לתגובות דיכאוניות במצבי לחץ. "ניסויים אלו מראים ששימוש בגיל צעיר בריטלין גורם למספר סיבוכים בהתנהגות מסתגלת, שכולם נמשכים לבגרות".מסכמים דר' קרלזון וקולגות שלו. "עבודה זו מדגישה את הצורך בלימוד מעמיק של ההשפעות הנוירו-ביולוגיות של תרופות ממריצות".

My.webmd.com/content/article/78/95700/htm?lastselectedguid={5fe84e90-bc77-4056-a91c-9531713ca348}Pathways – עמוד 4, חורף 2005

הפרעות בעיבוד התחושתי

ילדים מאובחנים בטעות, פעמים רבות כסובלים מ-ADD או ADHD כאשר למעשה הם אינם מאובחנים כסובלים מלקויות למידה שגורמות להם להיות מתוסכלים, כועסים, מבולבלים וחסרי תקנה. ישנם מחקרים רבים על התפתחות מוקדמת של המוח וההשפעה של עיבוד נתונים תחושתיים והתפתחות תנועתית מאוחרת – ביחס ליכולת להתרכז וללמוד. ילדים יכולים לקבל תווית של ADD או ADHD, דיסלקציה, דיספראקסיה, או בעיות מוחיות בעיבוד שמיעתי; שוב בדרך כלל נרשמות תרופות לילדים האלו. אולם, מה שבאמת קורה, הוא שמערכת העצבים שלהם נמצאת בכאוס או שלא התפתחה. המידע התחושתי שהילד מקבל, אינו יכול להתארגן על ידי המוח; כך שבילד לא מגיב בהתאם להוראות או לגירויים. בקיצור יש "קצר" במעגלי המוח ובמערכת העצבים. מכיוון שכירופרקטיקה עוסקת באפשור למערכת העצבים לתפקד במלוא יכולותיה, זה הכרחי שהילדים האלו יעברו הערכה כירופרקטית. תרגולים מיוחדים בהנחיית דוקטור לכירופרקטיקה או ריפוי תעסוקתי, גם חשובים מאוד.

גירויים תחושתיים מגיעים ממקורות שונים. המערכת הווסטיבולארית (Vestibular System) אחראית על תנועה ושיווי משקל. היא המערכת הראשונה שמתפתחת במלואה, ואמורה להיות מפותחת במלואה, שישה חודשים לאחר ההפרייה. זו המערכת שיש לה הכי הרבה השפעה על כל שאר המערכות התחושתיות ועל יכולת התפקוד בחיי היומיום.

שמן דגים עדיף על ריטאלין

ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט (ADHD) יש להם בעיות תשומת לב, הקשבה להוראות והשלמת משימות; הם גם עצבניים ומתפתלים, היפראקטיביים, פולטים תשובות וקוטעים דברי אחרים.

יש הערכה שמרנית ש-3-5% מילדי בית הספר סובלים מהפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט (היפראקטיביות) [ADHD]. אמנם ממליצים לרוב על שימוש בתרופות, כמו ריטאלין, למרות שהן עמוסות בסיבוכים. החסרונות כוללים תופעות לוואי אפשריות כמו פגיעה בתיאבון ובצמיחה, נדודי שינה, הגברת העצבנות, וייתר היפראקטיביות (Rebound Hyperactivity) כשהשפעת התרופה עוברת.

איש אינו יכול למצוא גורם אחד או אפילו קבוצת גורמים שמסבירה מדוע תופעת ההפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט (ADHD), משתוללת בחברה שלנו. מקובל שיש השפעות של גורמים גנטיים וסביבתיים על התפתחות ה-ADHD, גורמים רבים אחרים – פנימיים וחיצוניים – יכולים להשפיע על רמות חומצות השומן (Fatty Acid Status) בדם.

המרה בלתי יעילה של ALA (שמן פלאקס) ל-EPA ו-DHA

ישנה אפשרות שירידה ברמת שמן הדגים (שמן פלאקס) בגופם של ילדים, פוגעת בהמרה המוקדמת של חומצות שומניות LA ו-ALA לתוצר הארוך יותר והבלתי רווי שלהם, כמו EPA ו-DHA (שומני שמן דגים).

נראה שילדים עם ADHD, פשוט אינם מצליחים כל כך להמיר מולקולות צמחיות של אומגה-3 לשמן דגים. הבעיה אף מחריפה כשהם משתמשים במולקולות אומגה-6 והיחס התקין בין אומגה-3 לאומגה-6 של 1:1, נפגע והופך ליחס האמריקאי הנפוץ של 1:15. לרבים מהילדים האלו קיים אף יחס גרוע מזה – גבוה עד כדי 1:50.

מחקר זה נותן א, העובדות שתומכות במתן זמן דגים, שרווי במולקולות אומגה-3 על מנת לשפר באופן משמעותי את המחסור שקיים אצל הילדים האלו ותורם כנראה להפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט (ADHD).

ילדים יכולים להתעייף בקלות מכיוון שהם צריכים לעבוד קשה על מנת להתרכז ולהבין את מצב גופם במרחב.הם מתפקדים כמו פקח מטוסים שמנחה כל תחושה – בתי ומאיפה היא יכולה להמריא ואיפה לנחות. אברי התחושה של המערכת הווסטיבולארית נמצאים באוזן הפנימית ומושפעים מאוד מהעצבים שקשורים למפרקים בצוואר העליון. לכן אם קיים חוסר איזון (תת תזוזה) בצוואר העליון, הוא יכול לפגוע ביכולות של המערכת הווסטיבולארית לבצע את משימתה ביעילות.

המערכת הפרופריוספטית אחראית לדווח למוח על מיקום הגוף ביחס לחלל. היא אוספת מידע תחושתי שמתקבל מהאוזן התיכונה, העיניים, חוש הריח והשמיעה. היא גם מקבלת מידע טקטילי (מישושי), קינסטטי (תנועתי) ופרופריוספטי ממקומות שונים בגופינו. עצבים פרופריוספטיים נמצאים גם בכל אחד ממפרקי החוליות בעמוד השדרה. לכן, תת תזוזות של כל מפרק שדרתי יכולות לפגוע במערכת הפרופריוספטית. הילדים יכולים להתעייף בקלות, ולהיראות בלתי מרוכזים, מכיוון שעליהם לעבוד קשה ולהתרכז על מנת להבין את המיקום של גופם בחלל. הם יכולים להיראות מסורבלים ולהתקשות במשחק עם צעצועים. הכתב שלהם יכול להיות קל מדי וקשה לקריאה, או כבד מדי ומאומץ. הם יכולים גם להתקשות להבין מושגים ורעיונות מתמטיים.

מערכת הראייה, גם היא מערכת חשובה לאיסוף נתונים. הרבה אנשים חושבים שאם הראייה של הילד היא 6/6, אז הכל בסדר. אולם, ישנם תפקודים תחושתיים רבים, שצריכים לעבוד כראוי על מנת שהאדם יבין וישתמש במידע שנקלט בעיניים. תיאום (קואורדינציה) בין העיניים, הסתגלות (אקומודציה) ותנועה זקופה (וורטיקאלית) הם חלק מהתפקודים שצריך

לעבד ולהבין מהמידע הנראה (הוויזואלי). חלק מהמידע הנוירולוגי שנקלט הדרוש להסתגלות (אקומודציה) של העיניים, מגיע מהשדרה הצווארית התחתונה והשדרה של בית החזה העליון. תת תזוזות חולייתיות (תת"ח) באזורים האלו, יכולים להקשות על הריכוז בעצמים או לטשטוש של הראייה. אולם, נדיר שילדים בגיל בית הספר מזהים שהם אינם רואים טוב ו/או ברור. לכן, חשוב להבטיח שעמוד שדרה צווארי תחתון ועמוד שדרה של בית החזה העליון חופשיים מתת תזוזות חולייתיות (תת"ח).

המערכת הטקטילית (מישושית) מקבלת מידע מתאי העור שמקיפים את כל הגוף, ומספקים מידע לגבי מגע עדין, לחץ, רעידות, חום (טמפרטורה) וכאב. משוב (פידבק) מהמערכת הטקטילית (מישושית) תורם לתודעת הגוף ופיתוח היכולות התנועתיות (מוטוריות). חלק מהילדים רגישים מאוד (Hypersensitive) למגע וכתגובה, מנסים לשלוט בסביבה שלהם ובמידע הטקטילי (מישושי) שהם קולטים; כתוצאה מכך הם נראים חרדתיים, שתלטנים, תוקפניים ואינם משתתפים בפעילויות בבית ובבית הספר. דבר זה משאיר אז, פחות אנרגיה וריכוז ללימוד ויחסים חברתיים. חלק מהילדים אינם מגיבים (Under-responsive) למגע ודורשים לכן, עודף מגע, על מנת לספק את הצורך של מערכת העצבים בתחושת מגע. הם עלולים לגעת בהכל, במה שצריך וגם במה שלא, ויכולים להיראות אימפולסיביים ומבולבלים. מערכת העצבים צריכה לעבוד כראוי על מנת לעבד כראוי את כל המידע של המערכת הטקטילית (מישושית). הדבר מאפשר לנו לפתח שיווי משקל ואיזון, שמאפשר לנו לדעת אם מה שאנחנו נוגעים בו הוא מזיק ומסוכן או בטוח ונעים, וכדאי להמשיך איתו.

מידע תחושתי ועיבוד תחושתי חשובים לפיתוח מיומנויות תנועתיות (מוטוריות) ומיומנויות למידה על ידי הילדים. ללא תפקוד תקין של מערכת העצבים, הדבר אינו מתאפשר ומאובחן בטעות פעמים רבות כהפרעות קשב וריכוז (ADD) או הפרעות קשב וריכוז עם חוסר שקט (ADHD). הסרת הפרעות למערכת העצבים שנגרמות על ידי תת תזוזות חולייתיות (תת"ח), מאפשרות ליילד לפתח את המערכות הנחוצות כל כך לפיתוח היכולות הגבוהות ביותר שלהם. יחד עם תזונה נכונה ותרגילי עיבוד תחושתי ספציפיים, כירופרקטיקה בטוחה, יעילה ודרך טיפול טבעית לילדים האלו.

דר' מוניקה בוארגר מנחה את ההתמחות: היסטוריה בריאותית, בדיקה גופנית, וניתוח אורטופדי של ילדים ותינוקות – במסלול התמחות של 360 שעות של ה-ICPA (International Chiropractic Pediatric Association). היא ערכה את הספר ההיסטוריה של הבדיקה הגופנית של ילדים, כירופרקטיקת ילדים/ אנריג/פלאובר; 1988. דר' בוארגר מטפלת בליברמור, קליפורניה מ-1991. Pathways, עמוד 6, חורף 2005